הגענו לעיירה קטנה קרוב לחוף המערבי של הודו שכמעט ולא מגיעים לכאן תיירים. בדרך באוטובוס מישהו אמר לנו שיש פסטיבל ריקודים שמתקיים היום מחר ומחרתיים. הגענו לאחד מתוך שני הגסט האוסים שיש בישוב וחיכנו איזה רבע שעה עד שהגיע המנהל שהוא דובר אנגלית. במקביל לזה ששאלנו על חדר שאלנו גם על תחרות הריקודים והוא אמר שהוא נוסע לשם בעשר וחצי בערב ושאנחנו יכולים להצטרף חשבנו שיהיה נחמד ללכת. התברר לנו שזה אירוע מסורתי שמתקיים מדי שנה ויש תחרות אחת לילדים ותחרות אחרת למבוגרים. תוך כדי הנסיעה הבחור שלקח אותנו דיבר בטלפון והבנו שהוא מדבר עלינו וכנראה שהוא מודיע לחברה שאנחנו מגיעים. הגענו למקום הפסטיבל ולפני שהספקנו להיכנס פנימה כבר היו סביבינו עשרה אנשים לפחות, לחצנו ידיים וככול הנראה הופעתנו שם היתה מרגשת הרבה יותר מהריקודים עצמם.קיבלנו סיכות יפות עם תמונה של נשיא הודו והוליכו אותנו לשורה הראשונה לצד השופטים וליד כול האנשים המכובדים. לאחר זמן קצר עצרו את הריקודים והעלו אותנו לבמה בשביל להעלות את מורל הקהל שגם ככה היה עייף. ביקשו מאיתנו להציג את עצמנו ולצעוק "ג'יי מהרשטרה" שפרוש הדבר הוא מהרשטרה האדירה. כמובן אי אפשר בלי קצת כבוד גם לנו, ונתנו לנו זר פרחים מהודר ועוד כמה לחיצות ידיים. מאוחר יותר התברר לנו שאלה שלחצנו להם את היד היו סגן ראש העיר ומארגני הפסטיבל. ועכשיו לאירוע עצמו תחרות ריקודים בסגנון הודי מלוקק להפליא עם הרבה ילדים שרקדו חלקם גרוע מאוד וחלקם טוב מאוד. בעיקר היה יפה לראות אותם רוקדים את הריקודים ההודים המסורתיים. חזרנו הביתה בשעה מאוחרת אבל מרוצים מאוד והרגשנו כמו אורחי הכבוד של העיר. זה הסיפור, נקווה שנצליח לשים ידינו על כמה מהתמונות מהאירוע. מפה אנחנו ממשיכים לכיוון הים ולא ברור עדיין מה יהיה אחרי זה. י
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
אדיר!
ReplyDeleteממש נהנתי לקרוא ולצחוק
כתוב בסגנון מאד מיוחד וייחודי
אתם ממש נהדרים
תמשיכו לעשות חיים ולהנות
אוהב אתכם מאד
יוני
עידו ושירה
ReplyDeleteאיזה יופי של סיפור
ממש אפשר לדמיין אותכם כאורחי כבוד בין המון הודים
אוהב המון
מתן
מה זה מה זה,אני גם רוצה להשתתף!
ReplyDeleteגם אני אוהבת אתכם!
ומבסוטה מהבלוג!
שי